ההיפוך הסובייטי — הנשק החדש
➤
חלק שלישי · הנרטיב החדש
כשהשפה הופכת לנשק
הסיפור הפלסטיני הופך מכלי פוליטי מקומי לנשק תודעתי בינלאומי - בעיצוב סובייטי
לגלול למטה
מהו הק.ג.ב?
1954 אחרי מות סטלין וניתוק הקשר עם ישראל
הקמת הקג״ב: מנגנון ביטחון חדש למלחמה קרה חדשה
ב-1954, שנה אחרי מות סטלין, הקרמלין הקים את הקג״ב כדי להחזיר את שירותי הביטחון לשליטת המפלגה.
הקג״ב הוקם מתוך משבר השליטה הסובייטי שאחרי סטלין, הוא הפך לכלי המרכזי במאבק מול ארה״ב ובתוך המאבק הזה ישראל והציונות סומנו כחלק מהחזית המערבית.
הגוף החדש נועד להתמודד
עם שני איומים במקביל
בפנים
בחוץ
שליטה באוכלוסייה
דיכוי התנגדות
חשדנות כלפי ״ציונות״
מאבק מודיעיני
תעמולה והשפעה
מול ארה״ב והמערב.
דיסאינפורמציה
עיתונות ממומנת
זיוף מסמכים
ארגוני חזית
השיטה
אמצעים פעילים
אנטישמיות פוליטית
הפגנות וכנסים
סוכני השפעה
הצפת מסרים חוזרים
השיטה
הנדסת תפיסה
"אמצעים פעילים" Active Measures
אמצעים פעילים היו שיטת פעולה סובייטית של השפעה פוליטית ותודעתית. זו לא הייתה הסברה רגילה ולא פרסום גלוי, אלא מערך מתוכנן של דיסאינפורמציה, זיופים, הדהוד מסרים דרך עיתונות, ארגוני חזית וסוכני השפעה. המטרה לא הייתה רק לשכנע, אלא לשנות את מסגרת הפרשנות: לגרום לקהלים, ממשלות ותקשורת לראות מציאות מסוימת דרך השפה שהקג״ב רצה להטמיע.
מספיק היה לייצר ספק, כעס, אשמה ולחץ ציבורי - כדי להפוך נרטיב לנשק מדיני.
לחצו להפעלה
עריק הקג״ב יורי בזמנוב ראיון משנת 1985. מסביר כיצד הקג״ב פעל כדי להשפיע ולתמרן את דעת הקהל בארצות הברית.
Yuri Bezmenov interviewed by G. Edward Griffin, Soviet Subversion of the Free Press: A Conversation with Yuri Bezmenov, American Media, Westlake Village, CA, ©1984. Later released as Deception Was My Job by Reality Zone.
“הקג״ב לא רק אסף מידע - הוא יצר מציאות”
יורי בזמנוב: התעמולה כנשק אסטרטגי
יורי בזמנוב היה עיתונאי סובייטי לשעבר בסוכנות Novosti שערק למערב, תיאר בשנות ה-80 את שיטת ההשפעה הסובייטית כ“חבלה אידאולוגית”: תהליך ארוך שבו לא רק משנים עמדות פוליטיות, אלא משנים את הדרך שבה חברה מבינה מציאות.
לפי בזמנוב, המאבק הסובייטי במערב ובזירות השפעה לא נשען רק על ריגול ונשק, אלא על תעמולה, תקשורת, חינוך, תנועות פוליטיות ושפה שחוזרת שוב ושוב,
עד שהיא הופכת ל״אמת״ ציבורית.
טקטיקה 1: לשנות את השפה
להגדיר מחדש את האויב
מ - ״ישראל״ ו ״ציונות״ ל - ״אימפריאליזם״
השלב הראשון היה לא לתקוף רק את ישראל - אלא להחליף את המילים שדרכן העולם מבין אותה. במקום לדבר על מלחמה בין מדינות, על סכסוך גבולות או על מדינה יהודית שנאבקת על קיומה, השפה הסובייטית חיברה את ישראל והציונות למילים טעונות הרבה יותר: אימפריאליזם, קולוניאליזם, גזענות ודיכוי.
ברגע שהמילים משתנות, גם המסגרת משתנה.
ישראל כבר לא מוצגת כמדינה קטנה בתוך מאבק אזורי, אלא כסמל של המחנה המערבי. לא כעם שחזר לריבונות אחרי רדיפות, אלא כשלוחה של כוח זר. לא כסכסוך היסטורי מורכב, אלא כחלק ממאבק עולמי בין “מדוכאים” ל”מדכאים”.
המטרה לא הייתה רק להסביר נגד ישראל, אלא לקבע מילון חדש: כזה שבו עצם המילה “ציונות” כבר נשמעת כמו כתב אישום.
״אימפריאליזם אמריקאי״
כרזה סובייטית שמציגה את ארה״ב כעוף דורס שמגן על שק כסף, מוקף בחיילים ישראלים, 1971.
Ominous, Palestine Poster Project Archives.
באדיבות: The Palestine Poster Project Archives / PPPA.
״ציונות היא גזענות״ 1976
הכרזה מנסה להציג את הציונות ככוח מדכא, אלים וגזעני, שמשעבד את הערבים/פלסטינים.
Ominous, Palestine Poster Project Archives.
באדיבות: The Palestine Poster Project Archives / PPPA.
״לא יצליחו לחנוק את חירות העם הערבי!״ 1959
כרזה סובייטית אנטי־מערבית ואנטי־ישראלית, שמציגה את הערבים כקורבן של חנק פוליטי וכלכלי מצד ארה״ב וישראל ואת המאבק הערבי כמאבק שחרור.
מקור: The Palestine Poster Project Archives / Plakat Posters, USSR.
טקטיקה 2: מסגור מחדש
מהפליטים אל "שחרור לאומי"
לשנות לא רק מילים - אלא מסגרת
הסיפור מפסיק להיות "שאלת פליטים אחרי 1948".
הוא הופך לסיפור של עם ילידי מדוכא הנאבק בקולוניאליזם.
ברגע שהסכסוך הוא "שחרור לאומי" - ישראל ממוקמת אוטומטית כמדכאת.
ספר תעמולה - ״זהירות: ציונות!״ 1970 המסגור לא נשאר בכרזות - הוא נכנס לספרים, חוברות וחינוך פוליטי.
קרדיט: Yury Ivanov, Beware: Zionism!, Library of Memorial Society / Jewish Museum and Tolerance Center. Google Arts & Culture מציין שהספר יצא ב־1970 כחלק מקמפיין אנטי־ציוני ממשלתי שהחל אחרי מלחמת ששת הימים.
כרזות בעצרת במוסקבה “הציונות קרובת משפחה של הפשיזם והגזענות” משתתפי עצרת סולידריות עם העם הפלסטיני באחת מרחובות מוסקבה, נושאים כרזות פוליטיות אנטי-ציוניות, 1988.
צילום: ו. גורדייב. משתתפי עצרת סולידריות עם העם הפלסטיני, מוסקבה, מרץ 1988. מקור: הארכיון הממלכתי הרוסי למסמכי קולנוע וצילום - RGAKFD, קטלוג צילום אלקטרוני, סימול ארכיוני: 0-394276 ч/б, מספר יחידת אחסון: 394276.
מבקרים בתערוכה בבית הידידות עם עמי חוץ ביום הסולידריות הבינלאומי עם מאבק העם הפלסטיני, מוסקבה, 29.11.1978.
מקור: RGAKFD - הארכיון הממלכתי הרוסי למסמכי קולנוע וצילום, סימול: 0-393442 ч/б, מספר יחידת אחסון: 393442.
״על אדמה פלסטינית הכבושה בידי ישראל, נעצרים ונכלאים מי שנלחמים נגד התוקפנות ומגינים על זכותו הקדושה של עמם למדינה עצמאית משלו.״
ברית המועצות, 1978
ברית המועצות, 1978. מקור: ארכיון The Palestine Poster Project.
עטיפת הספר הסובייטי של יבגני יבסייב, ״פאשיזם תחת הכוכב הכחול״, שיצא לאור בשנת 1971. בספר הוצגה הציונות כאחת מצורות הפאשיזם, כחלק ממסע התעמולה האנטי־ציוני של ברית המועצות.
ברית המועצות, 1971
״פאשיזם תחת הכוכב הכחול״, יבגני יבסייב, מוסקבה, 1971. מעצב העטיפה אינו ידוע. מקור התמונה: ויקיפדיה הרוסית; המקור המקורי: URSS.ru.
״הציונות היא נשקו של האימפריאליזם!״
הפגנת האחד במאי, מוסקבה, ברית המועצות, 1972
צילום: ולדימיר סיצ'וב.
״הציונות בדמות נחש״
ברית המועצות, 1979
איור: וסבולוד טרנבסקי, 1979.
טקטיקה 3: תשתית
נרטיב צריך תשתית
רעיון לבדו אינו כוח פוליטי
כדי שנרטיב יהפוך לכוח צריך יותר ממילים: עיתונים, הכשרות, סוכנים, נשק, מימון, קשרים דיפלומטיים, כנסים וערוצי תעמולה. כאן הק.ג.ב פועל כמפעיל רשת.
ישראל
ציונות
אימפריאליזם
גזענות
נאציזם
לחצו להפעלה
טרנסקריפט
״הציונות, למדה הרבה מאוד מהנאצים טענו שהם גזע עליון, והציונים טוענים שהם העם הנבחר מעל שאר העמים מי שלא יהודי, הם קוראים לו ״גוי״. יודעים מה זה ״גוי״? מישהו שהוא לא בן אדם. זה הדמיון המדהים. ולכן אני קורא לציונות נאו-נאציזם בעולם המודרני שלנו.״
סרטון ארכיוני סובייטי של יאסר ערפאת מדבר על ״ציונות״ 1982
האולפן המרכזי לסרטים דוקומנטריים, בעל עיטור לנין ועיטור הדגל האדום, מוסקבה - 1982
טקטיקה 4: מלחמת שליחים
Proxy War - מלחמה בלי מדים סובייטיים
לא להילחם ישירות - לתמוך, לחמש, לתת לאחרים
תמיכה בארגונים, הכשרת פעילים והעברת נשק.
קשרים עם משטרים ערביים - והלחץ מתבצע בשטח ע״י אחרים.
ישראל מתמודדת עם טרור, תעמולה ולחץ - מוסקבה שומרת מרחק רשמי.
וסילי מיטרוחין
איש ק.ג.ב לשעבר
במסמכי מיטרוחין ובתיקי KGB שנחשפו לאחר קריסת בריה״מ, מופיעים שמות קוד למנהיגים ולארגונים פלסטיניים.
עצם השימוש בשמות קוד, לצד תיעוד של אימונים, נשק, מימון וקשרי מודיעין, מצביע על מערכת יחסים מבצעית - לא רק דיפלומטית.
יאסר ערפאת
Aref
מחמוד עבאס
Krotov
פת״ח
Kabinet
אבו איאד
Kochubey
ודיע חדאד
Nationalist
החזית הדמוקרטית
Shkola
נאיף חוואתמה
Inzhener
אחמד ג׳יבריל
Mayorov
החזית העממית
Khutor
יאסר ערפאת
Aref
מחמוד עבאס
Krotov
ודיע חדאד
Nationalist
ביוגרפיה פוליטית חדשה: ממנהיג שנולד בקהיר לדמות שמוצגת כבעלת שורש ירושלמי-פלסטיני.
הכשרה תעמולתית:
בבית הספר לסוכנים בעיר באלאשיחה ממערב למוסקבה.
מימון:
לפי עדותו של יון מיכאי פצ׳פה, הוא העביר לערפאת בשנות ה-70 כ-200 אלף דולר בחודש.
גיוס כסוכן ק.ג.ב:
הקג״ב ראה בו נכס מבצעי מרכזי להשפעה על פעילות החזית העממית מחוץ למזרח התיכון.
מימון:
לפי מסמכי מיטרוחין, חדאד קיבל מהקג״ב מימון חשאי.
נשק:
לפי מסמך קג״ב מ־1975, חדאד קיבל מהקג״ב משלוח נשק ותחמושת.
לימודי דוקטורט במוסקבה:
כתב תזה אנטי-ציונית שהציונות היא בעצם נאציזם.
גיוס כסוכן ק.ג.ב:
אידיאולוגית-תעמולתית וציונות קשרים פוליטיים במוסקבה.
גישה למעגלים סובייטיים.
״הקג״ב השמיד את רישומי הלידה הרשמיים של ערפאת בקהיר, והחליף אותם במסמכים פיקטיביים שלפיהם הוא נולד בירושלים״ יון מיכאי פצ'פה
יון מיכאי פצ׳פה היה מבכירי המודיעין של רומניה הקומוניסטית ואחד העריקים החשובים ביותר מן הגוש הסובייטי למערב. עד עריקתו לארצות הברית ב-1978 שימש כסגן ראש המודיעין הרומני וכמקורב לניקולאה צ׳אושסקו.
לאחר העריקה חשף בספריו את מנגנוני הריגול, השחיתות והדיסאינפורמציה של המשטרים הקומוניסטיים, והפך לאחד המקורות הבולטים להבנת שיטות הפעולה של המודיעין הסובייטי ובני־בריתו במלחמה הקרה.
לפי הביוגרף סעיד אבו-ריש, ביולי 1968 נאצר הזמין את ערפאת להצטרף אליו לביקור בברית המועצות כחלק מהמשלחת המצרית, כשהוא נושא דרכון מצרי תחת השם “מוחסין אמין” - לא כערפאת בגלוי.
טקטיקה 5: חדירה אל התנועה
קשרים בתוך הארגונים
הק.ג.ב
ג׳מאל עבד אל נאצר
״אבו ח׳אלד״
ג'ורג' חבש
"א-טביבי"
ודיע חדאד
"אבו האני"
אחמד שוקיירי
״אבו א־נוף״
אחמד ג'יבריל
״אבו ג׳יהד״
ח׳ליל אל-וזיר
״אבו ג׳יהד״
ארגון הטרור PFLP
החזית העממית לשחרור פלסטין
נאיף חוואתמה
״אבו א־נוף״
יאסר ערפאת
״אבו עמאר״
מחמוד עבאס
״אבו מאזן״
אש״ף
הארגון לשחרור פלסטין
חש"פ
החזית לשחרור פלסטין
פת״ח
התנועה לשחרור פלסטין
ארגון הטרור DFLP
החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
מוחמד עודה
״אבו דאוד״
המפקדה הכללית של ארגון הטרור PFLP
החזית העממית לשחרור פלסטין
הרשות הפלסטינית
הרשות הלאומית הפלסטינית
הזרוע הצבאית של DFLP
גדודי ההתנגדות הלאומית
הטרור הופך לבמה עולמית
ודיע חדאד - הטרור כבמה עולמית
ודיע חדאד היה ראש מבצעי החוץ של החזית העממית. הוא פעל מול הק.ג.ב תחת שם הקוד Nationalist. הק.ג.ב ראה בו נכס: אדם שדרכו אפשר להשפיע על פעולות החזית העממית, בלי להשאיר טביעות אצבע סובייטיות.
ודיע חדאד הבין את כוחו של טרור מצולם.
חטיפת מטוסים - לא רק פעולה צבאית, אלא שידור.
הטרור לא נועד רק לפגוע. הוא נועד לשדר.
חטיפת המטוסים לשדה דוסון 1970
פיצוץ המטוסים, ששודר בטלוויזיה הירדנית 1970
ע'סאן כנפאני
סופר, עיתונאי ואידיאולוג פלסטיני מרכזי, ששימש כאחד הקולות הבולטים של החזית העממית לשחרור פלסטין. הקשר שלו לחטיפות המטוסים לשדה דוסון ב-1970 לא היה מבצעי, אלא תעמולתי-פוליטי: הוא סייע למסגר את האירוע לא רק כפיגוע, אלא כפעולה שנועדה להפוך את הסוגיה הפלסטינית לאירוע בינלאומי מצולם.
כנפאני נהרג בהתנקשות בביירות בשנת 1972, במבצע המיוחס למוסד הישראלי.
מסיבת עיתונאים של אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין לאחר חטיפות המטוסים לשדה דוסון בירדן, 15 בספטמבר 1970.
מקור: Jordanian Archives / Wikimedia Commons. רישיון: Public Domain.
ולדימיר איליץ' לנין
תמונתו של לנין על הקיר מסמנת את החיבור הרעיוני של החזית העממית לעולם המרקסיסטי־לניניסטי ולשפה המהפכנית של הגוש הסובייטי.
לא להילחם ישירות - לתמוך, לחמש, לתת לאחרים
הטבח בנתב״ג 1972
ב-30 במאי 1972 התרחש הטבח בנמל התעופה לוד, היום נתב״ג. שלושה אנשי הצבא האדום היפני, שפעלו בתיאום עם החזית העממית, ביצעו פיגוע בנמל התעופה לוד.
26 בני אדם נרצחו ועשרות נפצעו.
הקג״ב הכשיר את ודיע חדאד
חדאד הפעיל את אגף הפעולות החיצוניות של ה - PFLP
(ארגון הטרור - החזית העממית לשחרור פלסטין)
והPFLP הפעיל את הצבא האדום היפני.
שער עיתון “מעריב” מ-31 במאי 1972
קרדיט: “מעריב”, 31 במאי 1972, עמ׳ 1. מתוך אוסף העיתונות היהודית ההיסטורית, הספרייה הלאומית.
הטבח בנמל התעופה לוד 1972
קטע מסרט ארכיון כאן 11
ספטמבר השחור
טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן
ב-5 בספטמבר 1972, מחבלי “ספטמבר השחור” חדרו למגורי המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן, רצחו שניים ולקחו תשעה כבני ערובה. לאחר מו״מ וניסיון חילוץ כושל, נרצחו גם תשעת בני הערובה. בסך הכול נרצחו 11 ספורטאים ומאמנים ישראלים.
אבו דאוד (לפי ארכיוניים מצ׳כוסלובקיה הקומוניסטית) היה בלב פיגוע מינכן: הוא בחר את התוקפים, דאג ללוגיסטיקה, העביר אמצעי לחימה, סייר בכפר האולימפי, ועזר לאחד מהם להיכנס לפני הפעולה.
לפי מסמכים אמריקאיים, שגרירויות לוב שימשו צינור סובייטי להעברת נשק דרך דואר דיפלומטי, ובמקרה מינכן 1972 נטען כי הרוצחים קיבלו את נשקם בגרמניה דרך אותו מסלול.
לוב של קדאפי הייתה באותן שנים אחת הזירות הערביות המרכזיות שאליהן זרם נשק מהגוש הסובייטי. קדאפי רכש מברית המועצות ומהגוש המזרחי כמויות גדולות של ציוד צבאי, הרבה מעבר לצרכים הלוביים בלבד, והפך את לוב למדינת מעבר, אימון ומימון עבור ארגונים פלסטיניים.
קטע מתוך כתבה שפורסמה בעיתון מעריב ב-19 במרץ 1976,
מקור: מעריב, 19 במרץ 1976. אוסף העיתונות של הספרייה הלאומית של ישראל, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב.
קטע מתוך עיתון מעריב שפורסם ב-7 בספטמבר 1972
מעריב, 7 בספטמבר 1972. כתבה שפורסמה לאחר טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, ומתארת את המעבר מתקווה ומתח לאבל וזעם בישראל. מקור: אוסף העיתונות, הספרייה הלאומית של ישראל.
רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972
קטע סרט המשחזר את אירועי לכידת מתכנני הרצח, הוא הופק על ידי "רשת" בשנת 2006
חדירה סוכנים סובייטית לישראל
הסוכנים של הקג״ב בתוך ישראל
שבתאי קלמנוביץ׳ היה איש עסקים ועולה מבריה״מ, שהשתלב במעגלים פוליטיים ועסקיים בישראל. ב-1988 הורשע בריגול לטובת הקג״ב. לאחר שחרורו חזר לרוסיה, בנה קריירה עסקית בינלאומית, וב-2 בנובמבר 2009 נרצח במוסקבה בירי לעבר רכבו לפי הרשויות ברוסיה, ככל הנראה חיסול מוזמן.
קלמנוביץ׳ היה פעיל במפלגת העבודה, עבד בכנסת, פעל גם בסביבת דוברות הממשלה. לפי פרסומים ועדויות, הוא היה מקורב לגולדה מאיר ולבכירים נוספים במערכת הפוליטית. השב״כ גם גייס אותו והוא הפך לסוכן כפול אבל המפעיל האמיתי שלו נשאר להיות הק.ג.ב.
לאחר שחרורו מהכלא בישראל קלמנוביץ׳ פיתח קשרים רחבים במזרח התיכון, כולל עם בכירים ישראלים וערבים ובמפורש גם עם יאסר ערפאת, קדאפי ובשאר אל-אסד.
שבתאי קלמנוביץ׳
שבתאי קלמנוביץ׳ שירת
בצבא האדום של בריה״מ
מתוך תחקיר ״עובדה״ 2012
שבתאי קלמנוביץ׳ ליד יגאל אלון
צילום גדליה רוז׳נסקי | מתוך תחקיר ״עובדה״ 2012
שבתאי קלמנוביץ׳ ליד אריאל שרון
צילום שאול גולן | מתוך תחקיר ״עובדה״ 2012
סוכנים ישראלים נוספים
הק.ג.ב
זאב אבני
שמעון לוינזון
דיפלומט ישראלי ואיש משרד החוץ. הורשע ב-1956 בריגול לטובת ברית המועצות. לפי פרסומים, חדר גם למעגלי מודיעין ישראליים והעביר מידע רגיש.
אל״מ במילואים ובכיר לשעבר במערכת הביטחון. הורשע ב-1993 בריגול לטובת הקג״ב ונידון ל-12 שנות מאסר.
ישראל בר
מרקוס קלינגברג
היסטוריון צבאי ומקורב לצמרת הביטחונית. נעצר ב-1961, הורשע בריגול לטובת ברית המועצות, ונידון לבסוף ל-15 שנות מאסר.
בכיר במכון הביולוגי בנס ציונה. הורשע בריגול לטובת ברית המועצות ונידון ל-20 שנות מאסר. הוא נחשב לאחד המרגלים הסובייטים החמורים שנתפסו בישראל.
טקטיקה 6: מכונת שכפול
עיתונות, כרזות ושפה חוזרת
הנרטיב צריך מכונת שכפול
השפה חוזרת עד שהיא נשמעת טבעית "כיבוש", "אפרטהייד", "אימפריאליזם", "גזענות", "שחרור" ״אגרסיה״. זו מערכת שמייצרת מילון פוליטי חדש.
1958
מילה
״לעצור את האגרסורים״
ברית המועצות, 1958. מקור: The Palestine Poster Project Archives.
1967
חזרה
״האגרסיה של הישראלים חייבת לעזוב״
ברית המועצות, 1967. מקור: The Palestine Poster Project Archives.
1972
הרגל
״טנקים היו באופנה אצל הפשיסטים, כולם זוכרים את השנים המקוללות. אבל בתל-אביב כנראה שכחו איך הסתיימה האגרסיה אז.״
ברית המועצות, 1972. מקור: The Palestine Poster Project Archives.
1975
אמת ציבורית
״המדיניות האגרסיבית והסיפוחית של ישראל… וגינוי לאגרסיביות הישראלית.״
העצרת הכללית של האו״ם, רשומות רשמיות, ישיבה מליאה 2400, מסמך A/PV.2400, 10, סעיף 129. נובמבר 1975
טקטיקה 7: עטיפה חדשה
לא ״יהודים״ ״ציונים״
הטריק: לעטוף תוכן ישן בשפה חדשה
במקום ״יהודים״ ← ״ציונים״
במקום "קנוניה יהודית" ← "אימפריאליזם ציוני".
במקום "אנטישמיות״ ← "מאבק אנטי-קולוניאלי".
כך רעיונות ישנים נכנסים לשיח אקדמי, עיתונאי ודיפלומטי - בלי להיראות כמו אנטישמיות ישנה.
"ציונות ונאציזם: שני צדדים של אותו מטבע״
Soviet Union, 1958, Source: The Palestine Poster Project Archives.
״כתב דומה״
ברית המועצות, 1970. מקור: The Palestine Poster Project Archives.
"Free Palestine"
1948 - 1940
מקור הסלוגן
יהודי וציוני
1954 - היום
המסגור החדש
ערבי פלסטיני
The Palestine Poster Project Archives.
The Palestine Poster Project Archives.
טקטיקה 8: לגיטימציה
מהרחוב אל האו״ם
כשתעמולה הופכת למסמך בינלאומי
באו״ם המסר כבר לא נראה כתעמולה - הוא מקבל חותמת "קהילה בינלאומית".
החלטה 3379 (1975): "הציונות היא גזענות".
נרטיב תעמולתי הופך להחלטה דיפלומטית.
1975 — “Zionism is racism”
חיים הרצוג, נציג ישראל נואם מעל דוכן העצרת הכללית של האו״ם, נובמבר 1975, לאחר קבלת החלטה 3379 שקבעה כי “ציונות היא צורה של גזענות”
מקור: UN Photo
נאום של חיים הרצוג באו״ם לאחר קבלת החלטה 3379 בשנת 1975
קטע מתוך נאומו
הזהות הפלסטינית המודרנית נבנתה מתוך אידיאולוגיה אנטישמית.
ברית המועצות והמחנה האנטי־מערבי העניקו למסגור הזה שפה, תמיכה ובמה.
ישראל הוצגה כשלוחה מערבית-אימפריאליסטית, והמאבק הפלסטיני הוצג כמאבק שחרור לאומי.
כך הפליטות הפכה לזהות פוליטית,
והמאבק הפך לנרטיב בינלאומי.
“היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים .”
דוד בן-גוריון
המשך יבוא...
For source corrections, archival material, licensing questions, or additional information related to this research, please contact: info@thesovietflip.com
© 2026 The Soviet Flip. All rights reserved. All content, research, text, design, and visual materials are protected by copyright unless otherwise credited.

